מענה משפטי ראשוני

נמצאים במצב דומה או מתלבטים כיצד לפעול?

עו״ד ונוטריון יפית יוחפז זמינה עבורכם לבדיקה ראשונית של המקרה ולמיצוי מלוא זכויותיכם (בטלפון, בוואטסאפ או במשרד בחולון).

השאלה שנשאלה

עברתי לפני כחצי שנה תאונת דרכים בעת שהייתי בדרכי מהעבודה לביתי. נהגתי ברכב שבו מישהו חצה צומת באור אדום ופגע בי בעוצמה, וישנו תיעוד ברור לאירוע. דא עקא, לרכב שבו נהגתי לא היה ביטוח חובה בתוקף באותה עת.

במקביל, המוסד לביטוח לאומי אינו מכיר כרגע באירוע כתאונת עבודה, מאחר שהתאונה אירעה כשעה לאחר סיום יום העבודה (התעכבתי במקום העבודה עקב צורך אישי שקשור גם לנכות קודמת מוכרת מעבודה). המעסיק מסרב לקחת אחריות, ונוצרו קשיים וחישובי שכר שאינם משקפים את המגיע לי. עקב התאונה חלה החמרה משמעותית במצבי הבריאותי מהפגיעה הקודמת.

בנוסף, בעקבות התאונה הראשונה חתמתי על הסכם פשרה מול חברת הביטוח כאשר לא הייתי שלם איתו כלל והרגשתי לחץ כבד. חתמתי בתוספת הכיתוב “ת.ל.” (תחת לחץ), אך בא כוחי דאז ביקש שאשנה את החתימה לחתימה רגילה כדי שההסכם יאושר.

כיום, לאחר חצי שנה ללא יכולת לעבוד, עם פגיעה קשה בהכנסות הן כשכיר והן כעצמאי וצבירת חובות כבדים:

  1. האם קיימת אפשרות לתבוע פיצוי בגין נזקי הגוף והרכוש למרות היעדר ביטוח החובה?
  2. מה ניתן לעשות מול המוסד לביטוח לאומי?
  3. האם אני עדיין כבול להסכם הפשרה מהתאונה הראשונה?

תשובה

מדובר במסכת עובדתית מורכבת המשלבת מספר ענפי משפט: דיני נזיקין, תאונות דרכים, דיני ביטוח לאומי ודיני חוזים. להלן ניתוח של הסוגיות העיקריות והאפיקים המשפטיים העומדים לרשותך:

1. תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים בהיעדר ביטוח חובה

  • שלילת הזכאות לפי חוק הפלת״ד: סעיף 7(5) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה-1975 (חוק הפלת״ד) קובע כי מי שנהג ברכב ללא ביטוח חובה תקף אינו זכאי לפיצויים מכוח חוק זה (אלא אם התקיים החריג המצומצם בסעיף 7א, לפיו הנהג לא ידע ולא היה סביר שיידע על היעדר הביטוח – טענה שקשה להעלות כאשר מדובר ברכב שבבעלותך).
  • הסרת מחסום “ייחוד העילה”: המשמעות המשפטית החשובה ביותר של שלילת הפיצוי לפי חוק הפלת״ד היא ביטול עקרון ייחוד העילה (הקבוע בסעיף 8 לחוק). כאשר חוק הפלת״ד אינו חל, נפתחת בפניך הדלת להגיש תביעת נזיקין רגילה מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש].
  • תביעה בעילת רשלנות נגד הנהג הפוגע: מאחר שנהג הרכב השני חצה את הצומת ברמזור אדום וקיימות ראיות חד-משמעיות לכך, קיימת עילת רשלנות מובהקת נגדו. באפשרותך להגיש תביעת נזיקין מלאה הן בגין נזקי הגוף והן בגין נזקי הרכוש ישירות נגד הנהג הפוגע ונגד חברת הביטוח שלו (בביטוח מקיף או צד שלישי). במסגרת תביעה זו ניתן לתבוע פיצוי על הפסדי שכר לעבר ולעתיד (הן כעובד שכיר והן כעצמאי), הוצאות רפואיות, כאב וסבל, עזרת צד שלישי והחמרת מצב רפואי.

2. דחיית ההכרה כתאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי

  • סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ״ה-1995, מקים חזקה לפיה תאונה שאירעה בדרך מהעבודה למעון נחשבת לתאונת עבודה. עם זאת, סעיף 81 לחוק קובע כי “הפסקה או סטייה של ממש” מהדרך המקובלת עלולות לשלול הכרה זו.
  • השהייה במקום העבודה במשך שעה לאחר סיום המשמרת עשויה להוות את הבסיס לדחייה של פקיד התביעות. עם זאת, החוק והפסיקה מכירים בחריגים – בייחוד כאשר ההפסקה נבעה מצרכים מוצדקים, סבירים, או מוגבלויות רפואיות הקשורות בנכות קודמת מוכרת.
  • דרכי פעולה: עומדת לך הזכות להגיש תובענה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי, או להגיש בקשה לעיון מחדש בליווי תיעוד רפואי, עובדתי ותצהירים המבהירים מדוע ההתעכבות הייתה הכרחית ואינה מנתקת את הקשר הסיבתי לעבודה.

3. תוקפו של הסכם הפשרה מהתאונה הראשונה

  • ביטול הסכם פשרה מחמת פגם ברצון, כגון עושק או כפייה (סעיפים 17 ו-18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל״ג-1973), נחשב לאחד ההליכים הקשים ביותר להוכחה בבתי המשפט בישראל. הפסיקה מעניקה משקל מכריע לעקרון “סופיות הפשרה” ומניעת פתיחת הליכים מחדש.
  • העובדה שצוין הכיתוב “ת.ל.” (תחת לחץ) ולאחר מכן הוחלף בחתימה רגילה לבקשת עורך הדין מערימה קושי ראייתי כבד, שכן חתימתך הסופית מעידה לכאורה על גמירות דעת.
  • עם זאת, אם הופעלו לחצים בלתי לגיטימיים או אם נפלו פגמים מהותיים בייצוג המשפטי, הדבר עשוי להצדיק בדיקה פרטנית של מכלול התכתובות ונסיבות החתימה לצורך בחינת עילות משפטיות אפשריות.

4. הוכחת הפסדי השתכרות והחמרת מצב

לצורך תביעת הנזיקין, יש לתעד בקפדנות את מלוא ההכנסות בתקופה שקדמה לתאונה (תלושי שכר, דוחות רווח והפסד, שומות מס הכנסה ואישורי רואה חשבון לגבי הפעילות כעצמאי), וכן להצטייד בחוות דעת של מומחים רפואיים שיוכלו לבודד את הפגיעה הנוכחית ולהוכיח את שיעור החמרת המצב ביחס לנכות שקדמה לתאונה.


⚠️ שימו לב: מידע משפטי חשוב לגבי פניות למשרדנו

המידע המובא בעמוד זה מוגש כשירות לציבור. משרד עו״ד יפית יוחפז אינו מטפל, אינו מייצג, ואינו מספק שירותים או ייעוץ בנושא זה [בתביעות נזקי גוף, תאונות דרכים, תביעות מול המוסד לביטוח לאומי או דיני נזיקין]. מומלץ לפנות ישירות לעורך דין העוסק בדיני נזיקין, תאונות דרכים וביטוח לאומי לצורך קבלת ייעוץ ובחינת אפשרויות התביעה והערעור. אנא הימנעו מפנייה טלפונית למשרד בנושא זה.

הבהרה משפטית והסרת אחריות

המידע המשפטי המובא בעמוד זה מוגש כשירות לרווחת הציבור כמידע כללי וראשוני בלבד. אין במידע זה משום ייעוץ משפטי מחייב, חוות דעת מקצועית או המלצה לנקיטת פעולה, ואין בו כדי ליצור יחסי עורך דין (לקוח).

כל מקרה משפטי הינו תלוי נסיבות עובדתיות ספציפיות, ועל כן המידע אינו מהווה תחליף לפגישת ייעוץ משפטי פרטנית הכוללת בחינה מעמיקה של מלוא פרטי המקרה ומסמכיו.

המשרד ועורכת הדין אינם נושאים באחריות משפטית כלשהי לכל פעולה או החלטה שיינקטו בהסתמך על תוכן זה, ואין בעשיית שימוש במידע כדי להקים עילת תביעה או דרישה משפטית כלשהי.

זקוקים לפתרון משפטי בסוגיה זו?

משרדנו מעניק ליווי משפטי צמוד ואישי תוך הגנה על מלוא הזכויות והנכסים שלכם.