השאלה שנשאלה
אני עובדת במקום העבודה מזה מספר שנים. ביום הבחירות לכנסת מקום העבודה החליט לסגור את שעריו ולא עבדנו באותו יום.
כאשר קיבלתי את תלוש השכר, גיליתי שלא שולם לי שכר עבור יום הבחירות. לטענת המעסיק, כדי להיות זכאים לתשלום עבור יום הבחירות חייבים לעבוד יום לפני יום הבחירות ויום אחריו, ומאחר שלא עבדתי בימים אלו – אינני זכאית לתשלום. מספר עובדים נוספים לא קיבלו תשלום בשל אותה טענה.
האם טענה זו מעוגנת בחוק? האם המעסיק היה מחויב להודיע על כך מראש, ומה ניתן לעשות בנידון?
תשובה
טענת המעסיק שגויה לחלוטין מן הבחינה המשפטית, ואי-תשלום השכר בנסיבות אלו מהווה פגיעה שלא כדין בזכויות העובדים.
להלן הפירוט המשפטי המלא:
1. הבחנה בין “דמי חגים” לבין “שכר יום הבחירות”
נראה כי המעסיק מבצע בלבול בין הכללים הנוגעים לתשלום דמי חגים לבין הכללים הנוגעים לתשלום בגין יום הבחירות:
- בדמי חגים: על פי צו ההרחבה החל במשק, עובד שעתי (שאינו חודשי) נדרש, בין היתר, להשלים 3 חודשי ותק ולעבוד יום לפני החג ויום אחריו (אלא אם היעדרותו הייתה בהסכמת המעסיק או מסיבה מוצדקת).
- ביום הבחירות לכנסת: הכללים שונים בתכלית. יום הבחירות הוא יום שבתון רשמי המוסדר בחקיקה ראשית – סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט-1969.
2. תנאי הזכאות על פי חוק הבחירות לכנסת
סעיף 136 לחוק קובע במפורש:
“עובד שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות… ישלם לו המעסיק את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות אילולא שבת.”
החוק מציב תנאי סף אחד ויחיד: ותק של 14 ימים רצופים במקום העבודה בסמוך ליום הבחירות. החוק אינו כולל שום דרישה לעבוד ביום שלפני הבחירות או ביום שאחריהן. מאחר שמדובר בעובדת בעלת ותק של מספר שנים, תנאי הזכאות מתקיים במלואו, והמעסיק אינו רשאי להמציא תנאים או סייגים שאינם קיימים בדין. שלילת השכר מהווה ניכוי שלא כדין והלנת שכר.
3. חובת הודעה מראש
מכיוון שדרישת המעסיק ממילא מנוגדת לדין, שאלת ההודעה המוקדמת הופכת למשנית. מעסיק אינו יכול להכשיר פגיעה בזכות סטטוטורית באמצעות “הודעה מראש”. חובתו של המעסיק היא לשלם את השכר בהתאם להוראות החוק, ואינו רשאי להתנות זאת בדרישות שרירותיות.
4. צעדים מעשיים מומלצים
- פנייה בכתב למעסיק ולמחלקת השכר: מומלץ לפנות להנהלת מקום העבודה או למחלקת השכר במכתב ענייני ומכבד, להפנות אותם לסעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת, ולהבהיר כי התנאי של עבודה יום לפני ויום אחרי חל על דמי חגים בלבד ולא על יום שבתון של בחירות.
- תיקון קבוצתי: מאחר שמדובר במספר עובדים שנפגעו מאותה טעות, פנייה מרוכזת עשויה להביא לתיקון מהיר של המחדל בתלוש השכר העוקב.
- הליכים משפטיים: במידה שהמעסיק מתבצר בעמדתו ומסרב לשלם, עומדת לעובדים הזכות להגיש תביעה בגין שכר עבודה והלנת שכר בבית הדין האזורי לעבודה, או להגיש תלונה למינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה.
⚠️ שימו לב: מידע משפטי חשוב לגבי פניות למשרדנו
המידע המובא בעמוד זה מוגש כשירות לציבור. משרד עו״ד יפית יוחפז אינו מטפל, אינו מייצג, ואינו מספק שירותים או ייעוץ בנושא זה בדיני עבודה. המידע מובא לידיעה כללית בלבד. לבירור זכויות נוספות, הגשת תביעות שכר או מיצוי זכויות עובדים, מומלץ לפנות לזרוע העבודה או להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני עבודה. אנא הימנעו מפנייה טלפונית למשרד בנושא זה.