עובד שנאמר לו לעזוב עד לשימוע והודיע שאינו חוזר - כיצד על המעסיק לפעול?

השאלה שנשאלה

עובד שנאמר לו לעזוב את מקום העבודה עד לקבלת שימוע, אמר “אני עוזב ולא חוזר”, ולא הגיע לבסוף למועד השימוע שנקבע לו. מה על המעסיק לעשות במצב משפטי זה?

תשובה

מצב דברים זה שבו עובד עוזב את מקום העבודה בהתרעה קצרה או זועם על השעיה/הוצאה לחופשה עד שימוע, ואף מצהיר כי לא ישוב – דורש מהמעסיק תיעוד מדויק ופעולה משפטית נכונה כדי למנוע חשיפה לתביעות עתידיות בגין פיטורים שלא כדין.

להלן השלבים המרכזיים שעל המעסיק לנקוט בהם:

1. תיעוד בזמן אמת: יש לרשום במדויק את הדברים שנאמרו על ידי העובד, את תאריך ושעת האירוע, ואת העובדה שהעובד בחר שלא להגיע למועד השימוע שזימן אותו המעסיק.
2. משלוח מכתב פורמלי לעובד: יש להוציא לעובד מכתב רשמי בכתב (רצוי בדוא“ל ובדואר רשום עם אישור מסירה) המתעד את השתלשלות העניינים. במכתב יש לציין כי לנוכח הודעתו המפורשת (“אני עוזב ולא חוזר”) ואי-הגעתו לשימוע שנועד לאפשר לו להשמיע את טענותיו, רואה בו המעסיק מי שבחר לנטוש את עבודתו ולהתפטר מרצונו החופשי לאלתר.
3. השלכות על גמר חשבון: נטישת מקום עבודה והתפטרות ללא מתן הודעה מוקדמת כדין עשויים לזכות את המעסיק בזכות לקזז פיצוי בגין אי-מתן הודעה מוקדמת כדין, בהתאם להוראות הדין ופסיקת בתי הדין לעבודה, וזאת במסגרת עריכת גמר החשבון והפקת תשלום פיצויי הפיטורים או הזכויות הסוציאליות הצבורות (ככל שמגיעות).

מומלץ שלא לפעול באופן חד-צדדי מבלי לתעד את הדברים בכתב כדין, שכן היעדר תיעוד עלול להתפרש, בטעות, כפיטורים משתמעים.

לפרטים נוספים ולקבלת ייעוץ משפטי מותאם אישית, אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו בטלפון 054-468-8765.