השאלה שנשאלה
באמצע חודש יולי התחלתי לעבוד במקום עבודה חדש (עמותה). בשבועיים האחרונים של חודש אוגוסט הארגון יצא ל״הדממה” מרוכזת – אף עובד לא עבד, וההנהלה שילמה שכר מלא על הימים האלה. לאחרונה נאלצתי להודיע על התפטרות עקב מצב רפואי, וכעת המעסיק הודיע לי שבכוונתו לקזז ולדרוש חזרה את התשלום שקיבלתי באוגוסט עבור ימי ההדממה במסגרת גמר החשבון. האם המעסיק רשאי לעשות דבר כזה?
תשובה
התשובה הקצרה היא שככלל, המעסיק אינו רשאי לעשות זאת, ודרישת הקיזוז מנוגדת לדיני העבודה בישראל.
להלן הפירוט המשפטי של העקרונות החלים במקרה זה:
1. חופשה כפויה וצבירת ימי חופשה שליליים
על פי חוק חופשה שנתית, התשי״א-1951 והפסיקה המושרשת של בתי הדין לעבודה, המעסיק הוא בעל הסמכות לקבוע את מועדי החופשה במקום העבודה, לרבות סגירת מקום העבודה ל״הדממה” או חופשה מרוכזת.
עם זאת, סמכות זו מוגבלת:
- מעסיק אינו רשאי להוציא עובד לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה עתידיים (כלומר, להכניס את העובד ל״יתרת חופשה שלילית” או ל״מינוס ימי חופשה”) באופן חד-צדדי.
- יתרת חופשה שלילית אפשרית אך ורק אם העובד ביקש זאת במפורש ומיוזמתו, או אם קיים הסכם קיבוצי מפורש המתיר זאת.
- כאשר מעסיק בוחר לסגור את שערי המפעל או המשרד להדממה יזומה, ועובד חדש טרם צבר די ימי חופשה כדי לכסות תקופה זו – המעסיק מחויב לשלם לעובד את שכרו המלא, ואינו רשאי לנכות זאת מימי חופשה עתידיים שטרם נצברו. ימים אלה נחשבים כימים שבהם העובד עמד לרשות העבודה, והמעסיק מנע ממנו לעבוד מטעמיו שלו.
2. איסור ניכוי שכר שלא כדין
סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי״ח-1958 קובע רשימה סגורה של ניכויים שמותר למעסיק לנכות משכרו של עובד.
- בעת סיום יחסי עבודה, מותר למעסיק לנכות אך ורק “חוב קצוב שאינו שנוי במחלוקת” שהעובד התחייב עליו בכתב.
- דרישה רטרואקטיבית להשבת שכר ששולם כדין עבור תקופת הדממה יזומה איננה “חוב קצוב ובלתי שנוי במחלוקת”, ואינה מותרת לניכוי.
- קיזוז סכומים אלה משכר העבודה האחרון או מתשלום גמר החשבון ללא הסכמת העובד בכתב עולה כדי ניכוי אסור והלנת שכר.
מה מומלץ לעשות?
- פנייה בכתב למעסיק: מומלץ להעלות את הדברים בכתב מול הנהלת הארגון או מחלקת השכר, לציין כי ההדממה נעשתה ביוזמת המעסיק, וכי על פי חוק חופשה שנתית וחוק הגנת השכר אין למעסיק זכות לנכות את השכר בדיעבד.
- בדיקת גמר החשבון: לוודא כי תלוש השכר האחרון משקף את מלוא ימי העבודה והזכויות המגיעות (פדיון חופשה שנצברה כדין, דמי הבראה ככל שנצברו, ימי הודעה מוקדמת וכיוצא בזה).
- במידה והמעסיק יקזז את הסכום בפועל, פתוחה בפני העובד הדרך להגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בגין שכר מולן וניכוי שכר שלא כדין.
⚠️ שימו לב: מידע משפטי חשוב לגבי פניות למשרדנו
המידע המובא בעמוד זה מוגש כשירות לציבור. משרד עו״ד יפית יוחפז אינו מטפל, אינו מייצג, ואינו מספק שירותים או ייעוץ בנושא זה בדיני עבודה ויחסי עובד-מעסיק. לקבלת ייעוץ משפטי פרטני, בדיקת זכויות או ייצוג מול המעסיק, מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום דיני העבודה או לארגוני סיוע לעובדים. אנא הימנעו מפנייה טלפונית למשרדנו בנושא זה.