השאלה שנשאלה
אשמח להתייעצות, בעיקר מעו״ד לענייני משפחה. יש לי ילדה בת כמעט 12. הוריה גרושים וזמני השהות הם חצי-חצי בהתאם לפסק דין קיים, וכיום אין תיק פעיל בבית המשפט.
בימים האחרונים הילדה מביעה התנגדות הולכת וגוברת להגיע לבית אביה, ומצהירה בצורה ברורה שהיא אינה מוכנה להגיע כלל לבית האב בשל קושי מול אשתו. היא מוכנה להיפגש עם אביה, אך מבקשת שהמפגשים יתקיימו מחוץ לבית וללא נוכחות אשתו, ואף ביקשה שאשתו לא תיצור איתה קשר (בקשה שלא לכובדה).
כאם, אני איני מונעת קשר בינה לבין אביה ואיני מעוניינת בניתוק כלשהו, אך אני ניצבת בפער שבין פסק דין מחייב לבין רצון הילדה. פניתי למוקד 118 ושם הונחיתי לתעד את הדברים ואת ההתנגדות.
אשמח לדעת:
- מהו ההליך הנכון והמהיר ביותר במצב שבו אין תיק פתוח – האם לפתוח הליך ליישוב סכסוך או להגיש בקשה דחופה לבית המשפט (כגון בקשה לסעד דחוף להבטחת קשר)?
- האם ניתן לבקש באופן זמני שינוי או השהיה של זמני השהות, כך שהמפגשים יתקיימו מחוץ לבית האב וללא נוכחות אשתו עד לבירור העניין?
- האם נכון לבקש מעורבות של עו״ס לסדרי דין או גורם מקצועי שישמע את הילדה?
- כיצד נכון לפעול בינתיים כאשר מגיע מועד זמני השהות והילדה מסרבת ללכת, מבלי להפר את פסק הדין ומבלי להפעיל עליה כוח פיזי או נפשי פסול?
תשובה
שלום רב לשואלת,
התמודדות עם סירוב קשר מצד קטינים, ובפרט בגילאי טרום-התבגרות (גיל 12), היא סוגיה עדינה ומורכבת הדורשת איזון רגיש בין שמירה קפדנית על פסק הדין לבין טובת הילדה ורווחתה הנפשית. בגיל זה, לבתי המשפט לענייני משפחה יש נטייה רבה יותר להקשיב לרצונותיה ולעמדתה של הקטינה, אך עם זאת, חל איסור על ההורה המשמורן לקחת את החוק לידיים ולהפר החלטות שיפוטיות באופן חד-צדדי.
להלן מספר עקרונות והמלצות להתנהלות נכונה במצב דברים זה:
-
תיעוד מדויק: פעולתך הראשונית (תיעוד הפניות למוקד 118, תיעוד אמירות הילדה, תאריכים ושעות הסירוב) היא קריטית ונכונה. חובה להמשיך ולתעד כל אירוע כדי להוכיח היעדר “הסתה” או ניכור מצדך, ולהציג תמונה אובייקטיבית לערכאות המשפטיות או לגורמי הרווחה.
-
פנייה לערכאות משפטיות: מאחר שקיים פסק דין חלוט, כל שינוי בזמני השהות דורש אישור בית המשפט. במקרים דחופים שבהם טובת הקטינה נפגעת או נוצר משבר אקוטי, ניתן להגיש בקשה דחופה למתן סעדים זמניים (כגון בקשה לעניין הבטחת קשר או התאמת זמני השהות למצב הנוכחי), ולעיתים אף לפוח בהליך ליישוב סכסוך בהתאם לתקנות. מומלץ לבקש במסגרת הבקשה מינוי אפוטרופוס לדין לטובת הקטינה או הפנייה לתסקיר מטעם עו״ס לסדרי דין, על מנת שקולה יישמע בצורה בלתי תלויה.
-
מעורבות אנשי מקצוע: ר원을 רצוי לשקול פנייה משותפת (ככל שהדבר מתאפשר מול האב) לגורם טיפולי ניטרלי, או לחלופין לבקש במסגרת ההליך המשפטי מעורבות של יחידת הסיוע שליד בית המשפט או מרכז קשר, כדי לבחון מתווה ביניים שיאפשר את קיום הקשר בתנאים שהילדה מסוגלת להכיל.
-
כיצד לנהוג בפועל בזמן אמת?
- אין להפעיל על הילדה כוח פיזי או הפעלת לחץ נפשי קיצוני כדי לחייבה לעלות לבית האב, שכן הדבר עלול להחמיר את מצבה הרגשי.
- מנגד, חובה עלייך לשדר לילדה מסר ברור המעודד קשר חיובי ותקין עם אביה, ולהבהיר שאת תומכת בקשר זה אך שומעת את מצוקותיה.
- יש לעדכן את האב בזמן אמת בצורה מכובדת, עניינית ומתועדת על סירוב הילדה ועל טענותיה, ולהציע לו חלופות קונסטרוקטיביות (כגון מפגש משותף בחוץ, ללא צד ג’), ובכך להוכיח שאינך מכשילה את הקשר אלא פועלת לפתרונו.
מומלץ שלא להמתין, שכן התנהלות ממושכת ללא מענה משפטי עלולה להתפרש כהפרת פסק דין או ליצור קיבעון במצבה של הילדה.
לפרטים נוספים ולקבלת ייעוץ משפטי מותאם אישית, את מוזמנת ליצור קשר עם משרדנו בטלפון 054-468-8765.