בעסקאות מכר, המוכרים בדרך כלל מצהירים שהנכס תקין, ללא פגמים וללא מניעה חוקית למכירה. מנגד, הקונים מצהירים כי ביצעו את כל הבדיקות הנדרשות ומוותרים על כל טענה עתידית.
אך מה קורה כאשר מתגלה פגם נסתר? האם המוכר חייב לגלות כל פרט?
חובת תום הלב - מעל הכל
ברור כי המוכר מכיר את הנכס שלו טוב יותר מכל אחד אחר, לרבות הליקויים שבו. לעיתים קרובות מוכרים מתלבטים האם לחשוף את כל מגרעות הנכס ולקחת סיכון שהעסקה תבוטל, או לשמור מידע לעצמם.
חשוב לדעת: חובת הגילוי היא חלק בלתי נפרד מחובת תום הלב, החלה עוד בשלבי המשא ומתן! הפסיקה קובעת כי על המוכר לגלות לקונה את כל המידע המצוי ברשותו אודות הנכס.
היקף חובת הגילוי
למרות שחובת הגילוי משמעותית, היא אינה מוחלטת. בתי המשפט בוחנים את זהות הצדדים – קונה מנוסה בעל ידע בנדל“ן עשוי להידרש לאחריות רבה יותר בבדיקת הנכס לעומת קונה מן השורה.
דוגמאות מהפסיקה:
- חריגות בנייה: בית המשפט חייב מוכרים בפיצוי של 115,000 ₪ עקב הסתרת מחסן ללא היתר. נקבע כי חובת הפירוט חלה על המוכר ולא על הקונה.
- ליקויי בנייה: מוכרים חויבו בפיצוי לאחר שהסתירו כי רצפת הדירה עקומה. בית המשפט הדגיש את חובת ההגינות והישירות של המוכר.
ההמלצה שלנו
כדי למנוע תביעות מיותרות ולשמור על הגינות, מומלץ תמיד לשקף לרוכש את המצב האמיתי של הנכס במלואו.
עומדים לפני עסקת מכר או רכישה? אל תקחו סיכונים מיותרים. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לייעוץ משפטי מקיף ומקצועי שייתן לכם שקט נפשי.
עו“ד יפית יוחפז | משרד עורכי דין
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. כל המסתמך על האמור עושה זאת על אחריותו בלבד.