נערה מתוקה בת 17 עבדה בחנות במשך חצי שנה במשמרות, לרוב, 6 ימים בשבוע והרוויחה 26 ש"ח לשעה. מאחר והייתה עובדת מסורה, ביצעה מדי חודש בין 170 ל-190 שעות. המעסיק שלה שהיה מרוצה מאד פירגן לה כמעט מדי חודש בבונוסים של כ-600 ש"ח ואף שילם לה סכום נוסף תחת סעיף דמי הבראה מדי חודש (אם ביצעה 190 שעות שילם 190 שח, אם ביצעה 164 שעות, שילם 164 שח). הגיע הרגע והנערה החליטה לסיים את עבודתה. בתלוש השכר הופיעה לה יתרת חופשה של 10 ימים. תשלום פדיון החופשה שקיבלה הינו לפי 5 שעות עבודה ביום. פנתה הנערה למעסיקה...