איומים בשימוע וצעקות מצד מעסיק בזמן חופשת מחלה – האם זה חוקי?

השאלה שנשאלה

שלום, אני נמצאת בימי מחלה עקב מצב רפואי המלווה בכאבים עזים (בטן וגב). המעסיקה שלי התקשרה בצעקות ואמרה שכשאחזור מהמחלה היא תזמן אותי לשימוע לפני פיטורין: “כשתסיימי את ימי המחלה אזמן אותך לשימוע, נתראה שם”.

האם מותר לה לצעוק עליי ולאיים בשימוע כשאני בחופשת מחלה? לא זכיתי אפילו להתעניינות בסיסית במצבי הבריאותי. הרקע לכך הוא היעדרות של כארבע שעות שבהן לא הגעתי ולא הודעתי מיד עקב בלבול – חיפשתי למי להודיע ואף אחד לא ידע להכווין אותי. עד לאותה שיחה אפילו לא ידעתי שהמתקשרת היא המנהלת הישירה שלי, שכן הדבר מעולם לא הובהר לי במקום העבודה. האם מותר להתנהג כך ולאיים בשימוע בזמן שאני במחלה?

תשובה

הסיטואציה שאת מתארת מעלה מספר היבטים חשובים בדיני עבודה ובחובות ההדדיות שבין עובד למעסיק:

1. התנהלות בלתי הולמת וחובת תום הלב המוגברת

ביחסי עבודה קיימת חובת אמון ותום לב מוגברת בין הצדדים. הרמת קול, צעקות והטחת איומים כלפי עובד – ובפרט כאשר העובד שוהה במחלה ומתמודד עם כאבים ומצב רפואי מורכב – מהווים התנהגות פסולה העלולה לעלות כדי התעמרות בעבודה (התנכלות תעסוקתית) ופגיעה בכבודו של העובד כאדם. מעסיק מחויב לנהוג בעובדיו בהגינות ובכבוד, גם כאשר קיימות מחלוקות או טענות משמעתיות.

2. איסור פיטורין בתקופת מחלה וזימון לשימוע

בהתאם לסעיף 4א לחוק דמי מחלה, תשל״ו-1976, חל איסור על מעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה במהלך התקופה שבה הוא זכאי לדמי מחלה צבורים (עד למכסה המרבית הקבועה בחוק). אף שהמעסיקה הצהירה כי תזמן אותך לשימוע רק לאחר שתשובי לעבודה, זימון לשימוע או הודעה מאיימת עליו שנמסרים לעובד בזמן מחלתו פוגעים ביכולתו להחלים כראוי, מנוגדים לרוח החוק ומעידים על חוסר תום לב. מעבר לכך, אם ייערך שימוע ויוחלט על פיטורין, ובדיעבד יתברר כי הרקע האמיתי לסיום ההעסקה היה עצם היציאה לחופשת המחלה – הפיטורין עשויים להיחשב לפיטורין שלא כדין, המזכים בפיצוי כספי משמעותי.

3. חובת ההודעה על מחלה והעדר נהלים ברורים

לפי תקנות דמי מחלה, על עובד להודיע למעבידו על היעדרותו עקב מחלה ועל סיבת ההיעדרות בהקדם האפשרי, ולהמציא תעודת מחלה מרופא. אמנם מצופה מעובד להודיע על היעדרות סמוך ככל האפשר לתחילתה כדי שהמעסיק יוכל להיערך, אך כאשר מדובר בעיכוב של מספר שעות שנגרם בשל חוסר בקיאות בנהלים, אי-הגדרה ברורה של שרשרת הניהול וחוסר יכולת לדעת למי מדווחים – אין מדובר בעבירת משמעת חמורה המצדיקה התנפלות או שלילת זכויות בסיסיות.

המלצות לפעולה:

1. הצטיידות באישורים רפואיים: דאגי להוציא תעודת מחלה מסודרת מרופא המכסה את כל תקופת היעדרותך, ומסרי אותה בכתב (במייל או בהודעה מתועדת) למעסיקה.
2. תיעוד מדויק: תעדי בכתב את מועד השיחה, תוכנה, הצעקות והאיומים. ככל שמתקיימות שיחות נוספות, בישראל מותר להקליט שיחה שאת צד בה לצורך הגנה על זכויותייך.
3. היערכות לשימוע (אם יתקיים): במידה ותקבלי זימון רשמי בכתב לאחר חזרתך, זכרי כי שימוע חייב להתנהל “בלב פתוח ובנפש חפצה”, עם פירוט מדויק של הטענות מראש ומתן זמן סביר להיערך ולהשיב.

⚠️ שימו לב: מידע משפטי חשוב לגבי פניות למשרדנו

המידע המובא בעמוד זה מוגש כשירות לציבור. משרד עו״ד יפית יוחפז אינו מטפל, אינו מייצג, ואינו מספק שירותים או ייעוץ בנושא זה בדיני עבודה. לבירור מלא של זכויותיכם וייצוג בהליכי שימוע וסכסוכי עבודה, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני עבודה או לפנות למוקד המידע של משרד העבודה והרווחה. אנא הימנעו מפנייה טלפונית למשרדנו בנושא זה.